רעיון שעלה ברגע והתגלה כהברקה אמיתית.
ראשית ביקשתי מכל אחד מהתלמידים להשיג את ארבעת הצבעים הדרושים - יצר צפיה וחשק למשימה.
כשקיבלו את הדפים והתבקשו למלא - ראיתי לשמחתי שהם עובדים באיטיות וברצינות ומשקיעים מחשבה בכל ריבוע.
ביקשתי ולא ויתרתי למלא את הריבועים בצביעה טובה ולא להשאיר רקע לבן - ידעתי שהמפה תהיה קריאה יותר וגם שווה יותר אם ישקיעו בה.
המפה איפשרה דרך התבוננות פשוטה על מצבו של כל תלמיד בעיני עצמו. גם אם רק אצל מיעוטם המפה מייצגת מציאות ואצל רובם שאיפות - חשיבותה בקיומה -
אני מאמינה גדולה ב - Fake it till you make it.
לבסוף ישבתי עם ההורים והתלמידים על המפה ביום ההורים והתלמידים הציבו לעצמם מטרות ויעדים לשנה הבאה - איזו שהיא משימה שבחרו מבין הכחולים והצהובים.
התכנית שלי היא לאסוף עד סוף שנה הבאה עוד מפות כאלה מכל תלמיד שאפשר יהיה לראות הבדלים, על תהליך, לדבר שוב על ציפיות וכמובן לבדוק ביחד עמידה במטרות.